כניסה לרשומים:

שם משתמש:

סיסמא:

זכור אותי

שכחת סיסמא?
ההרשמה היא בחינם, ודרושה בכדי לגלוש לאיזורים שונים באתר

   הרשמה   
 

תדרים


כ"ה אדר 07/03/2013

לסדר את החדר – דוד לוריא

שנים שאני גר בחדר הפרטי שלי, מפלס את דרכי בתוך החדר, מגשש, ממשש, מועד ונופל, קם ונופל ושוב קם ושוב נופל.

ופתאום, ברגע אחד, בלי יותר מדי אזהרה, האור בחדר נדלק. אני ממצמץ, מתאמץ, מנסה להתרגל לסנוור הפתאומי ולאט לאט אני מתחיל לראות.

העיניים נפקחות ומראה החדר נפרש לרגלי, האור חושף כל פינה בחדר, שוטף את הקירות, חוזר מעצמו אל עצמו ונבלע בבולעים. ואני מתחיל להבין. הכול נהיה ברור כשמש, הכול מונח לפני.

עד לפני רגע הכול היה חשוך. היה צורך לפלס ולגשש, לא ראיתי את הדברים שהיו מונחים ממש לרגלי.

ועכשיו, הנה, כל ההדחקות שתחבתי עמוק מתחת למיטה נשפכים מערמתם החוצה, הכעסים הפזורים לאורך החדר, העלבונות שנערמו ממש לידי, ארגז גדול שעליו רשום בטוש שחור, "דיכאון" מונח ליד המיטה, מגירות של צדקנות ועוד ערמות על ערמות של כל מה שצברתי והעמסתי לאורך הדרך. הכול מציף אותי מכל עבר.

אני רואה תמונה של ילד, ילד קטן שמחבק את הרגל של אבא שלו ושולח מבט מלא עצבות לעבר המצלמה. מבט שטומן בחובו כל כך הרבה, כל כך הרבה שאלות ללא תשובות, כל כך הרבה כעסים ותסכולים. כל כך הרבה חוסר הבנה.

אני רואה אותו ומבין סוף סוף שהילד הזה, הוא לא אני. לא עוד, הוא שייך לאלבום התמונות הישן שעל המדף.

ואני פה, מביט סביב, נוכח אל מול החדר המבולגן, העמוס, ואני מרגיש שהגיע הזמן לעשות סדר בבלגאן, הגיע הזמן לארגן את הדברים מחדש, כל אחד במקומו, להניח במקום המיועד לו.

הגיע הזמן לסדר את החדר.

הטרחה לא קטנה, יש הרבה לסדר, כלום לא הסתדר מאליו, הכול נשאר בדיוק כפי שהוזנח מלכתחילה.




א` אדר 10/02/2013

המפתח לשמחה – סימה וולברג

 

כשהתחלתי ללמוד חשיבה הכרתית, עוד בשיעורים הראשונים, שמעתי את המילה שמחה

ואחת השאלות שלי הייתה, איך משיגים את זה. הבנתי מהר מאוד ששמחה לא משיגים , שהיא קיימת בתוכי ואני רק צריכה לאפשר לה להתפשט בתוכי ומחוצה לי.

אני מדמיינת את השמחה יושבת במעמקי נשמתי בתוך חדר מלא בדלתות וכל פעם שאני מאפשרת, כלומר בוחרת בכלי הכרתי כמו: תיחום , הודיה, הכרת הטוב , המתנה, הרפיה, קבלת עצמי,  קבלת מקומי, בכל פעם שאני משתמשת בכלי הכרתי זה או אחר ברגע הנכון מול המתרחש מתאים, נפתחת דלת  ומתוכה בוהק אור שמתפשט לתוך הגוף שלי ומציף את הלב שלי תחושת חמימות נעימה אור שמרכך את גופי ואת פניי . העוצמות של האור משתנות בכל פעם, לפעמים האור קטן אך איכותי לפעמים האור חזק וקופצני, לפעמים האור מגיע לכמה רגעים ולפעמים הוא נמצא איתי כמה שעות ואפילו כמה ימים.

לאחרונה אני מרגישה שיותר ויותר דלתות נפתחות בקרבי אפילו בו זמנית , אני מרגישה שקרני האור של השמחה חודרות לכל תא בגוף שלי האור שמתפשט בגוף מגיע לפנים ומותח את שפתיי וחיוך פרוש על פניי וחיוך פרוש בליבי.

אני מרגישה שהאור הזה מקרין על הסביבה החיצונית שלי והרבה חלקים שהיו חשוכים בחיי מתחילים אט אט להתמלא באור הזה של השמחה השמחה הטבעית שקיימת בכל אחד , השמחה שתמיד הייתה בתוכי.

אני מודה לקדוש ברוך הוא שסייע בידי ונתן לי את המפתח על מנת לפתוח את הדלתות במעמקי הנפש, את המפתח לשמחה שצובעת את פנימיותי והחוץ לי בצבעים מלאי חיות ואנרגיה... פשוט תודה...


י"ג טבת 26/12/2012

מילים לחברתי הטובה וגם לי - ימית קהלת

משהו טוב ממתין לך מעבר לפינה

מבקש שתאפשרי לו מרחב

שנוכחותו תצמח בך

שתאמיני.

העוצמה שלך מבקשת להרים את ראשה

להרגיש עצמה שופעת וזורמת בך. תני לה!


 

 
דף הבית    ·    מפת האתר    ·    צור קשר

נבנה ע"י בן הרן